צלילה

צלילה, כשמה כן היא – ירידה מתחת לפני המים עם או בלי ציוד צלילה.

health-bubble-people-camera-motion_1253-593ענף הצלילה היה קיים כבר בשנת 300 לפני הספירה, אז הצוללים הראשונים עסקו בשליית חפצים מספינות טבועות. באותה תקופה הצוללים היו משתמשים במשקולות בלבד, שהקלו על שקיעת הצולל אך לצולל היתה אפשרות לשהות מתחת למים כמה דקות ספורות עד שלא הצליח לעצור יותר את נשימתו.

סוג צלילה זה נקרא כיום “צלילה חופשית” והיא מהווה ספורט ימי אתגרי, בו מנסים הצוללים להגיע לעומקים ומרחקים גודלים ככל הניתן בצלילה יחידה ללא עזרי נשימה.

צלילה חופשית
צלילה חופשית

צלילה חופשית מבוצעת ללא אמצעי עזר לנשימה, וציוד הצולל הוא סנפירים, מסיכה ולעתים משקולות ושנורקל. סוג נוסף של צלילה הוא “צלילת סקובה“, המבוצעת באמצעות מערכת המספקת אווירה לנשימה לצולל.

אלעד עדן, יזם נדל”ן וחובב ספורט אתגרי נוסע מדי שנה לאתר הצלילות המבוקש בישראל – אילת. עדן מטייל במקומות רבים בעולם, אליהם הוא נוסע מעת לעת כדי לצלול במקומות חדשים בעולם.

חליפה

את החליפה הראשונה פיתח המהנדס הגרמני אוגוסטוס זיבה ב-1830 והיא משמשת כבסיס לחליפה המשמשת את הצוללנים כיום. החליפה המקורית היתה עשויה מגומי עטוף בשתי שכבות בד. החליפה מהודקת כך שתמנע חדירת מים וסוליות הנעליים עשויות עופרת להגברת היציבה.

מיכל צלילה

ז’אק-איב קוסטו וחבריו פיתחו את מיכל הצלילה הראשון שאיפשר לצלול למעמקים ללא כל תלות בצינור המחובר לספינה. במהלך מלחמת העולם השנייה פותחו מערכות נשימה סגורות, ליצירת קושי נוסף על גילוי צוללנים, מהבועות שנוצרו, מה שסלל את דרכן של יחידות הקומנדו הימי.

תא צלילה

הפעמון הישן הוחלף בשנות ה-50 בתא צלילה סגור, הפועל באמצעות מערכות דומות לזו המשמשות צוללות. התא השתכלל רבות וכיום יכולים צוללנים להגיע לעומקים של מספר קילומטרים באמצעות התא. יש האומרים כי ניתן לשרוד בו שבועות.